<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — השער השביעי</h1>
<h2>דף ב:</h2>
הדין העשירי מי שהוא ח"ע וח"ב דין הוא שימכור רבו אותו צד עבדות שיש לו בו מן העבד (בעצמו) [לעצמו] ויכתוב לו שט"ח על חצי דמיו כדגר' [גיטין מ"א ע"א] מי שח"ע וח"ב עובד את רבו יום א' וא"ע יום א' דברי ב"ה אמרו להם ב"ש תקנתם את רבו את עצמו לא תקנתם לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו ב"ח וכותב שטר על חצי דמיו וחזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש. ותדע דאם אותו הרב שיש לו צד עבדות בעבד נתן חלקו לקטן לפי שהקטן מקנה קני אקנויי לא מקנה והערים בדבר זה כדי שלא יכפוהו ב"ד בשחרורו אף ב"ד מערימים עליו ומוציאים אותו לחירות כי הא דגרסינן [מ' ע"א] ההוא עבדא דבי תרי דקדים חד מינייהו יהיב ליה גיטא דחרותאי אמר אידך השתא שמעו לי רבנן ומפסדו לי מינאי אזל אקנייה לבנו קטן דקטן מקנה קני אקנויי לא מקני שלחה ליה רב יוסף בריה דרבא קמיה דרב פפא שלח ליה כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו ידעין בינוקא דבזוזי ניחא ליה טפי מקרקשינא ליה זוזי ומותבינא להו ע"י אפוטרופוס וכתיב ליה גט שחרור. ותדע דהאי דקאמרינן וכותב שטר על חצי דמיו דינו דין מכר משום הכי חברתיה בכלל המכר דהא [נ"ב ע"א] ר' אמי אמר ר' אומר אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו.
